איתור חברי קבוצה בתביעה ייצוגית הוא הגורם שמכריע, יותר מכל סעיף בהסדר עצמו, אם הפיצוי שנפסק יגיע לחברי הקבוצה או שהכסף לא ישולם או יעבור לתרומה. בהסדר הפשרה של עובדי קומברס / וורינט, קיבלנו רשימת חברי קבוצה שפרטי הקשר עימם היו נכונים לשנת 2006, ומכאן שהיה קושי מובנה באיתורם לצורך תשלום הפיצוי על פי הסדר הפשרה. בסופו של יום, הצלחנו לאתר מעל 90 אחוזים מהזכאים לפיצוי ולשלם להם את הפיצוי. לשם השוואה, בישראל שיעור ההשתתפות בהסדרים בתביעות ייצוגיות נמוך באופן משמעותי (למעט מקרים בהם מעורבים בנקים המשלמים את הפיצוי ללקוחותיהם). מאמר זה מפרט, שלב אחר שלב, איך הצלחנו ליישם את הסדר הפשרה בצורה מוצלחת.
הרקע: האירוע נשוא התביעה משנת 2006, התביעה הוגשה בשנת 2009 וההסדר אושר ב-2023
התביעה הייצוגית בעניין קומברס עסקה בשווי האופציות שהונפקו לעובדי קומברס בע"מ וורינט מערכות בע"מ, עד לשנת 2006, על רקע פרשת התיארוך לאחור של אופציות. עם התגלות הפרשה הופסק המסחר במניות החברה בארצות הברית למשך מספר שנים, ושווי האופציות שהונפקו לעובדים ירד לאפס.
התביעות כנגד החברה הוגשו בשנים 2009-2010, ונוהלו בהמשך במאוחד:
- ת"צ 34335-02-10 דוד וקנין (אורית דויטש) ואח' נ' ורינט מערכות בע"מ
- ת"צ 14066-03-10 כתריאל נ' קומברס בע"מ
- ת"צ 1335/09 דוד וקנין נ' Comverse Technology, Inc.
- ת"צ 1334/09 רוני כתריאל נ' Comverse Technology, Inc.
פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה ניתן ב-7.2.2023 בבית המשפט המחוזי בתל אביב, על ידי כב' השופטת רחל ברקאי, ובמסגרתו מונה רו"ח שי ונה כנאמן ליישום ההסדר. ב"כ התובעים המייצגים: עו"ד עמית מנור ועו"ד יוקי שמש.
פער הזמנים בין מועד האירועים, מועד התביעות ומועד אישור הפשרה, הוא שגרם למורכבות המיוחדת בתיק זה. בין המועד הקובע לזכאות, 17.4.2006, לבין תחילת היישום חלפו כמעט שבע עשרה שנה. הקבוצה שהיה צריך לאתר היא עובדים לשעבר של חברת טכנולוגיה, שמאז החליפו מקומות עבודה, כתובות, מספרי טלפון, ובחלק מהמקרים גם מדינות. חלק קטן מהעובדים כבר לא היה בין החיים במועד אישור הפשרה והיה צורך לפעול לאתר את יורשיהם החוקיים.
האתגר: למה פרסום בעיתונות לא הספיק
הדרך המקובלת ליידע חברי קבוצה בתביעה ייצוגית על הסדר הפשרה היא הודעה המתפרסמת בעיתונות באישור בית המשפט. בתיק קומברס פורסם דבר ההליך בעיתונות כמקובל. לאחר שראינו כי אין היענות, פרסמנו גם באתרים ייעודיים לאנשי הייטק, קהל היעד המדויק של ההסדר.
גם אז, למרות שיפור מסוים, ההיענות הייתה נמוכה יחסית. האמת, מדובר בתוצאה צפויה לאור פער הזמנים האמור לעיל.
הסיבה פשוטה. פרסום פסיבי מניח שהזכאי יראה את המודעה, יזהה את עצמו בהגדרת הקבוצה, ויפעל. כשמדובר בקבוצה שפרטיה נכונים לפני שני עשורים, שלוש ההנחות האלה קורסות יחד. מי שמנהל הסדר ומסתפק בפרסום, מקבל את שיעורי ההיענות הנמוכים של פרסום.
מה עשינו: איתור יזום, אדם אחר אדם
ההחלטה המרכזית של הנאמן בתיק הייתה לא להסתפק בפרסום, אלא להפוך את הכיוון: במקום להמתין שהזכאים יגיעו, ללכת אליהם.
צוות החברה, שתוגבר בעובדים ייעודיים שגויסו אד-הוק לפרויקט, ביצע הליכי איתור יזומים:
- צו לרשות האוכלוסין. לבקשת הנאמן ניתן צו לרשות האוכלוסין למסור את הכתובות העדכניות של חברי הקבוצה, וכתוצאה מכך נשלחו מכתבים לכל חברי הקבוצה.
- חיפוש ברשתות חברתיות ויצירת קשר טלפוני. נערכו חיפושים של חברי הקבוצה ברשתות חברתיות, ויצרנו קשר טלפוני עם חברי הקבוצה לאחר שאותרו בשירות 144 ובפייסבוק.
- עבודה שיטתית על בסיס הנתונים. מפרטי הקשר ההיסטוריים של 2006 אל אנשים חיים ב-2023, רשומה אחר רשומה.
התוצאה: מעל 90 אחוזים מהזכאים לפיצוי אותרו. על רקע נתוני המימוש המתועדים בשוק, זהו פער עצום, והוא לא נוצר ממנגנון חכם אחד אלא משילוב אמצעים ומעבודה סיזיפית שהנאמן החליט שהיא שווה את המאמץ.
עבור משרד עורכי דין ששוקל את יישום ההסדר, זו הנקודה החשובה: שיעור האיתור הינו תוצאה של החלטות תפעוליות ושל תקציב שהוקצה להן.
אתגר נוסף: איתור יורשים
קבוצה שנקבעה ב-2006 ומקבלת פיצוי ב-2025 כוללת, בהכרח, חברי קבוצה שהלכו לעולמם.
בתיק קומברס, לבקשת הנאמן, לא נמחקה זכאותם. יורשיהם של חברי הקבוצה אותרו, והפיצוי שולם להם, בכפוף למסמכים הנדרשים על פי דין. זהו מסלול טיפול נפרד לכל מקרה, והוא חלק ממה שנאמן צריך לתכנן מראש בכל הסדר ארוך טווח: בקבוצה גדולה, פטירת חברי קבוצה איננה תרחיש קצה אלא ודאות סטטיסטית.
ההישג בתחום המיסוי: מכמעט 70% לשיעור סופי של 18% עד 26%
איתור הזכאי ותשלום הפיצוי הוא רק חלק מהתמונה. החלק השני, שלא ניתן לדלג עליו, הוא נושא ניכוי המס, שיקבע כמה מהפיצוי יישאר אצל חבר הקבוצה.
ההסדר נועד לפצות עובדים לשעבר, ולכן לכאורה הפיצוי היה חייב במס בשיעור מקסימלי של כמעט 50%, בתוספת דמי ביטוח לאומי ומס בריאות. במקום להשלים עם ברירת המחדל, נוהל משא ומתן מורכב וארוך מול רשות המיסים בסיוע מומחים ששכר הנאמן באישור בית המשפט.
הקושי המרכזי היה ראייתי: כדי לבסס שיעור מס נכון היה צורך במסמכים מהשנים 2002 עד 2006, שאיתורם אחרי שני עשורים אינו מובן מאליו. לצורך כך גויס שיתוף פעולה עם חברת קומברס עצמה, לרבות באי כוחה, ועם מומחי מס. בסופו של יום המסמכים אותרו, ורשות המיסים השתכנעה ששיעור המס המשוקלל צריך להיות נמוך משמעותית.
התוצאה, כפי שאושרה על ידי בית המשפט:
- 26.1% על הפיצוי בגין אופציות שהוענקו עד 31.12.2002
- 18% על הפיצוי בגין אופציות שהוענקו מ-1.1.2003 ואילך
- פטור מדמי ביטוח לאומי וממס בריאות למצטרפים להסדר, בתיאום מול המוסד לביטוח לאומי
ועוד שלב אחד שנוטים לפספס: מול רשות המיסים תואמה גם דרך הדיווח הנכונה על ידי הנאמן וגם בדוחות האישיים של חברי הקבוצה, כדי שהמס לפי החלטת המיסוי יהיה סופי ולא יגרור חיובים נוספים בהמשך. כל זאת בכדי למנוע "כאב ראש" מאוחר יותר לחברי הקבוצה וחיובים מיותרים.
עבור חברי הקבוצה, ההפרש בין ברירת המחדל לתוצאה הוא עשרות אחוזים מהפיצוי. הישג זה נוצר כולו בשלב היישום של ההסדר.
התוצאה במספרים
| מדד | נתון |
|---|---|
| שיעור איתור הזכאים | מעל 90 אחוזים |
| העברות בנקאיות שבוצעו | כ-1,100 |
| שיעור המס הסופי | 18% עד 26.1%, במקום כמעט 50% בתוספת ביטוח לאומי |
| דמי ביטוח לאומי ומס בריאות | פטור מלא למצטרפים להסדר |
| הסכום הכולל של ההסדר | 16 מיליון דולר |
שיקולים חשובים למשרד עורכי דין המייצג תובעים ייצוגיים
1. שיעור האיתור של חברי הקבוצה נשען על תכנון מקדים של אסטרטגיית האיתור. אם ההסדר נשען על פרסום בעיתונות בלבד, שיעור ההיענות הצפוי הינו נמוך. איתור יזום דורש תקציב, צוות ומנדט, ואת שלושתם קובעים בשלב ניסוח ההסדר ובשלב כניסת הנאמן לתפקידו.
2. עבודת המס הינה חלק בלתי נפרד מהיישום, ולכן יש יתרון לנאמן שהוא רואה חשבון. חובת הניכוי במקור חלה על מי שמשלם בפועל, ולעיתים ההפרש בין ניכוי מס כברירת מחדל לניכוי מוסכם מראש עם רשות המיסים (pre-ruling) נמדד בעשרות אחוזים מהפיצוי.
3. מקרי הקצה תמיד קיימים. נפטרים ויורשים, חברי קבוצה שמונה להם אפוטרופוס, הם תמיד חלק מההסדר, ולכן יש לקחת גם אותם בחשבון. זה גוזל לעיתים זמן רב וזה אינו חלק מ"הסרט הנע", אבל אי אפשר להתעלם מהם.
4. התוצאה התפעולית היא גם אינטרס של המשרד. הסדר שהגיע בפועל לאחוז גבוה הוא הסדר מוצלח שתורם למוניטין של משרד עורכי הדין שהגיע להסדר.
5. יישום הסדר בתביעה ייצוגית אינו חלק מעבודת משרד עורכי דין ויכול להשבית את פעילות המשרד. לכן יש חשיבות להעביר את יישום ההסדר למי שזה חלק מעיסוקו ומומחיותו.
מנהלים הסדר פשרה? בוא נדבר על התיק שלכם
נשמח לשמוע על ההסדר, על גודל הקבוצה ועל לוח הזמנים, ולומר לכם בשיחה אחת אם ואיך נוכל לקחת את היישום על עצמנו. אפשר גם לקרוא קודם על השירות המלא ליישום הסדרי פשרה או על עמוד ההסדר המלא של קומברס, כולל כל העדכונים שפורסמו לחברי הקבוצה.
נשמח לחזור אליכם
השאירו פרטים ונציג מטעם משרדנו יחזור אליכם עד שני ימי עסקים.
שאלות ותשובות
מה נחשב שיעור איתור טוב של חברי קבוצה בתביעה ייצוגית?
אין רף מחייב בדין, אבל הנתונים המתועדים בישראל מראים שהיענות חברי הקבוצה לפרסום פסיבי הינה בשיעורים נמוכים מאוד. שיעור איתור של מעל 90 אחוזים, כפי שהושג בתיק קומברס, נמצא בקצה העליון והוא תוצאה של איתור יזום ולא של פרסום בעיתונות בלבד.
מי נושא בעלות של איתור יזום?
עלות היישום, ובכללה האיתור, היא חלק מעבודת הנאמן וממומנת בדרך כלל מתוך ההסדר עצמו ובאישור בית המשפט. היא אינה נגבית ישירות מחברי הקבוצה.
מה קורה כאשר שיעור האיתור נמוך במיוחד?
שיעור איתור נמוך מוביל בדרך כלל ליתרות גבוהות שאינן מחולקות. הטיפול ביתרות נקבע בהסדר ובהחלטות בית המשפט. ככל ששיעור האיתור גבוה יותר, היתרה קטנה יותר ויותר מהפיצוי מגיע ליעדו המקורי. היתרה שנותרת מועברת בדרך כלל לתרומה לקרן לתביעות ייצוגיות. בחלק מההסדרים, הגוף הנתבע משלם רק לפי חברי הקבוצה שאותרו ולכן הוא "מרוויח" מכך ששיעור האיתור נמוך.
האם אפשר להפחית את שיעור המס על פיצוי לחברי קבוצה בכל הסדר?
לא בכל הסדר, והדבר תלוי במהות הפיצוי. בתיק קומברס עניין המיסוי היה מורכב יחסית מאחר ומדובר באופציות לעובדים שהונפקו לפני ואחרי שנת 2003. בתיק קומברס ההפחתה עוגנה בהחלטת מיסוי שאושרה על ידי בית המשפט. מה שנכון לכל הסדר: את שאלת המס סוגרים לפני החלוקה, לא אחריה.
כמה זמן נמשך יישום הסדר כזה?
בתיק קומברס, מפסק הדין ב-7.2.2023 ועד העברת הוראות התשלום לבנק ב-6.7.2025 חלפו כשנתיים וחמישה חודשים. חלק משמעותי מהתקופה הוקדש לנושא הסדר המיסוי.
מה תפקידו של הנאמן מול משרד עורכי הדין שניהל את התביעה?
המשרד המייצג את חברי הקבוצה מנהל את ההליך המשפטי עד ההסדר. הנאמן, שממונה על ידי בית המשפט, מבצע את השלב שאחריו: איתור, בדיקת זכאות, מיסוי, תשלום ודיווח.
סיכום
איתור חברי קבוצה בתביעה ייצוגית הוא ההבדל בין הסדר שנחשב כהצלחה לבין הסדר שתורם למספר נמוך של חברי קבוצה. בתיק קומברס, נקודת הפתיחה הייתה מהקשות שיש: קבוצה שהוגדרה לפי מועד קובע ב-2006, פרטי קשר בני 17 שנה, והיענות נמוכה לפרסום. התוצאה, מעל 90 אחוזים איתור וכ-1,100 העברות בנקאיות בשיעור מס סופי מופחת, נוצרה מהחלטה תפעולית לבצע איתור יזום וליזום פנייה לרשות המיסים ולביטוח לאומי בכדי להפחית את שיעורי המס.
לשאלות נוספות, אתם מוזמנים לפנות למשרדנו.
עוסק בייעוץ עסקי ופיננסי משנת 1997 וחבר לשכת רואי החשבון בישראל משנת 2000. בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA, בהצטיינות) בהתמחות מימון. מונה על ידי בתי המשפט כנאמן לביצוע הסדרי פשרה בתביעות ייצוגיות ומשמש כמומחה מטעם בתי המשפט, וכן כחבר ועדות ערר למס רכוש. מרצה לניהול עסקי ולחשבונאות במכללה למינהל ובארגונים מקצועיים, ביניהם לשכת רואי החשבון ולשכת עורכי הדין.
המשרד משמש כזרוע הביצועית של משרדי עורכי דין ביישום הסדרי פשרה: איתור חברי הקבוצה, בדיקות זכאות, ניכוי מס במקור, חלוקת כספי הפשרה ודיווח לבית המשפט — בתחומי בנקאות, ביטוח, שוק ההון, צרכנות ואופציות לעובדים.